הרבה מטופלים מגיעים אלינו אחרי ששמעו את המילה "סינוס" ונבהלו. הם דמיינו ניתוח גדול באף, החלמה ארוכה וכאב. המציאות שונה לגמרי. הרמת סינוס היא הליך מקדים, מתוכנן ושקט, שכל מטרתו אחת – לבנות תשתית עצם בריאה כדי שהשתל בלסת העליונה יישב על בסיס יציב לשנים רבות. זה לא תיקון של בעיה דחופה, זו הכנה חכמה שעושים מראש.
זמן קריאה: 7 דקות
עיקרי הדברים
- הרמת סינוס נדרשת כאשר אין מספיק גובה עצם בלסת העליונה כדי לעגן שתל – מצב שנבדק בצילום CT תלת ממדי בלבד.
- יש שתי גישות עיקריות – פתוחה וסגורה – והבחירה ביניהן נקבעת לפי כמות העצם הקיימת, לא לפי העדפה.
- ההליך מבוצע תחת אלחוש מקומי חזק ואינו כואב; למטופלים עם חרדה מוצעת סדציה הכרתית.
- לאחר הרמה דו-שלבית, הגוף זקוק לכ-6 עד 9 חודשים כדי להפוך את חומר העצם לעצם חיה ויציבה לפני הכנסת השתלים.
תוכן עניינים
- מהי הרמת סינוס ולמה עושים אותה בכלל
- איך יודעים אם בכלל צריך הרמת סינוס
- למה דווקא בלסת העליונה העצם נעלמת מהר
- הרמת סינוס פתוחה מול סגורה – ההבדל האמיתי
- האם אפשר הרמת סינוס ושתל באותו טיפול
- כמה זמן באמת לוקח ניתוח הרמת סינוס
- הרמת סינוס כואבת? מה באמת מרגישים
- שלב אחר שלב – מה קורה בפועל
- איזה חומר עצם משתילים, ומה ההבדל
- זמן החלמה אחרי הרמת סינוס – מה לצפות
- מה אסור לעשות אחרי הרמת סינוס
- מתי חוזרים לעבודה
- מתי אפשר לבצע את השתלים
- סיכונים, סיבוכים ומתי לפנות מיד
- סינוסיטיס, אלרגיות, עישון וסוכרת – מי באמת מתאים
- כמה עולה הרמת סינוס ומה משפיע על המחיר
מהי הרמת סינוס ולמה עושים אותה בכלל
מעל שורשי השיניים האחוריות בלסת העליונה יש חלל אוויר טבעי. קוראים לו הסינוס המקסילרי (sinus maxillary), והוא קיים אצל כולנו משני צידי האף. כששן אחורית נעקרת או הולכת לאיבוד, העצם שמתחת לסינוס נספגת עם הזמן, והמרחק בין רכס הלסת לרצפת הסינוס מצטמצם. בשלב מסוים פשוט אין מספיק גובה עצם כדי לעגן שתל.
כאן נכנסת הרמת סינוס, שנקראת גם הרמת רצפת הסינוס. ברצפת החלל הזה מפריד קרום דק ועדין, וההליך מרים אותו בעדינות כלפי מעלה כדי לפנות מרווח בטוח. למרווח הזה מכניסים חומר לבניית עצם, והגוף הופך אותו לאורך זמן לעצם חיה ויציבה שתחזיק את השתל.
במרפאת ד"ר הולדר אנחנו לא ניגשים להליך הזה מאולתר. כל מקרה מתוכנן מראש בעזרת הדמיה ממוחשבת מדויקת, כדי לדעת בדיוק כמה עצם חסרה, איפה עובר קרום הסינוס, ואיך לבצע את ההרמה בצורה הביולוגית האופטימלית. תכנון טוב מראש הוא מה שהופך את ההליך לבטוח וצפוי.
איך יודעים אם בכלל צריך הרמת סינוס
אף מטופל לא יכול לדעת זאת לבד, וגם לא בצילום רגיל. ההחלטה מתבססת על מדידה מדויקת של גובה העצם הקיים מתחת לסינוס.
השלב הראשון אצלנו הוא צילום CT תלת ממדי. בניגוד לצילום דו ממדי שטוח, הצילום הזה מראה את הלסת בנפח אמיתי. אנחנו רואים בדיוק כמה מילימטרים של עצם יש, מה צורת הסינוס, והאם יש מחיצות פנימיות שדורשות זהירות מיוחדת. לצד הצילום מגיעה בדיקה קלינית מקיפה של החניכיים והרקמות.
כאן בדיוק מטופלים מתבלבלים. הם חושבים שאם הם לא מרגישים כלום, יש מספיק עצם. אבל חוסר עצם בלסת עליונה הוא שקט לחלוטין. אם משתילים שתל לתוך גובה עצם לא מספיק, השתל עלול לחדור לתוך חלל הסינוס. התוצאה היא כישלון של הטיפול, ולעיתים גם דלקת או בעיות נשימה. לכן ניתוח הרמת סינוס אינו גחמה אלא תנאי בסיסי לשתלים בלסת עליונה במצבים של חוסר עצם.
למה דווקא בלסת העליונה העצם נעלמת מהר
זו שאלה שאני שומע הרבה. למה בלסת התחתונה לרוב יש מספיק עצם, ובעליונה צריך לבנות?
הסיבה הראשונה היא פיזיולוגית. עצם הלסת העליונה רכה וספוגית יותר מהתחתונה, ולכן היא נספגת מהר יותר אחרי עקירת שן או בעקבות מחלת חניכיים. ברגע שהשן כבר לא מעבירה כוחות לעצם, הגוף מתחיל "לפרק" אותה.
הסיבה השנייה ייחודית ללסת העליונה ונקראת פנאומטיזציה. חלל הסינוס נוטה להתרחב באופן טבעי כלפי מטה, אל תוך המרחב שהתפנה אחרי העקירה. בפועל הסינוס "תופס" את השטח שהעצם פינתה, והגובה הזמין לשתל הולך וקטן משני הכיוונים בו זמנית.
בגלל זה השתלת עצם בלסת עליונה נדרשת לעיתים קרובות. לפעמים צריך עיבוי עצם בלסת עליונה במימד האנכי, לפעמים גם במימד האופקי, כדי להחזיר לרכס הגרמי נפח שיאפשר עיגון בריא. בניית עצם בלסת עליונה היא לא הוספה מלאכותית של חומר, אלא יצירת פיגום שמזמין את הגוף לבנות עצם משלו.
הרמת סינוס פתוחה מול סגורה – ההבדל האמיתי

יש שתי גישות עיקריות בניתוח הרמת סינוס, וההבדל ביניהן אינו עניין של "טובה יותר" או "פחות". הבחירה נקבעת בעיקר לפי גובה העצם השיירית הקיים מלכתחילה ולפי מספר השתלים המתוכנן. ככל שחסר יותר, נוטים לגישה הפתוחה. ככל שחסר מעט, מספיקה הסגורה.
מתי בוחרים בהרמת סינוס פתוחה
הרמת סינוס פתוחה מתבצעת בגישה מהצד, דרך דופן הלסת העליונה. פותחים חלון קטן בדופן הצדדית (Lateral Window), ודרכו ניגשים אל קרום הסינוס ומרימים אותו. הגישה הזו מתאימה למקרים של חוסר עצם משמעותי, לרוב כשנותרו פחות מארבעה עד חמישה מילימטרים של עצם. היתרון שלה הוא ראות מצוינת ושליטה מלאה, מה שמאפשר דיוק רב גם במצבים מורכבים.
| פרמטר | הרמת סינוס סגורה | הרמת סינוס פתוחה |
|---|---|---|
| גובה עצם קיים | בדרך כלל מעל 5 מ"מ | בדרך כלל מתחת ל-4-5 מ"מ |
| דרך הגישה | דרך אתר השתל ברכס | חלון בדופן הצדדית |
| כמות עצם שנבנית | קטנה יחסית | משמעותית |
| משך הליך משוער | כ-20 עד 40 דקות | כ-45 עד 90 דקות |
| שתל באותו מעמד | לרוב כן | תלוי ביציבות העצם |
מתי בוחרים בהרמת סינוס סגורה
הרמת סינוס סגורה היא גישה שמרנית ועדינה יותר. ניגשים דרך אותו אתר שבו מיועד להשתלב השתל הדנטלי, כלומר דרך הרכס עצמו (Crestal Approach), ומרימים את רצפת הסינוס בעדינות מבפנים. שיטה זו מתאימה כשחסרה כמות עצם קטנה יחסית, והיא חוסכת פתיחה נפרדת בדופן. ההחלטה איזו גישה מתאימה לכם תיקבע רק אחרי הדמיה תלת ממדית ובדיקה.
האם אפשר הרמת סינוס ושתל באותו טיפול
התשובה הישירה – לפעמים כן, ולפעמים עדיף לחכות. וזה לא עניין של נוחות אלא של ביולוגיה.
הגורם המכריע הוא היציבות הראשונית. אם העצם הקיימת מסוגלת לאחוז בשתל בחוזקה כבר עכשיו, אפשר לבצע את ניתוח הרמת סינוס ואת השתל באותו מעמד. זו שיטת השלב האחד (One-stage). אם העצם הנותרת דקה מדי ולא תיתן אחיזה מספקת, נבצע קודם את השתלת עצם בלסת עליונה, ניתן לה להתאחות, ורק אז נכניס את השתל. זו שיטת שני השלבים (Two-stage).
למה זה כל כך חשוב? כי שתל שמוכנס לעצם רכה מדי עלול לזוז במהלך ההחלמה. כל תזוזה זעירה פוגעת בתהליך קליטת השתל בעצם. ההחלטה הכירורגית הזו – מתי לשלב ומתי לחכות – היא בדיוק ההבדל בין שתל שנקלט בצורה מושלמת לבין כישלון שאפשר היה למנוע.
שוקלים השתלת שיניים בלסת העליונה?
ד"ר יצחק הולדר, פריודונטיסט ומומחה להשתלות עם למעלה מ-30 שנות ניסיון, בוחן כל מקרה עם צילום CT תלת ממדי ומציג תוכנית טיפול מפורטת ושקופה. בואו לייעוץ ראשוני ברעננה ותקבלו תמונה ברורה לגבי מה שמתאים לכם.
כמה זמן באמת לוקח ניתוח הרמת סינוס
הרמת סינוס סגורה אורכת לרוב כ-20 עד 40 דקות. הרמת סינוס פתוחה אורכת בדרך כלל בין 45 ל-90 דקות. אלה טווחים, לא הבטחות, כי כל לסת בנויה אחרת.
במרפאת ד"ר הולדר אנחנו לא ממהרים. הרקמות סביב הסינוס עדינות, וקרום הסינוס דק כמו נייר. עבודה רגועה ומדויקת היא מה ששומר על שלמות הרקמה ומונע קרעים. רופא שממהר כדי לסיים מהר עלול לשלם בסיבוך מיותר.
יש גורמים שמאריכים את משך ההליך – שילוב של שתלים מרובים באותו מעמד, מבנה אנטומי מאתגר כמו מחיצה בתוך הסינוס, או צורך בבניית עצם נרחבת במיוחד. במקרים כאלה הזמן הנוסף הוא לטובתכם, לא לרעתכם.
הרמת סינוס כואבת? מה באמת מרגישים
הפחד מכאב כמעט תמיד גדול מהכאב עצמו. וזה בדיוק העניין.
ההליך מבוצע תחת אלחוש מקומי חזק שמנטרל לחלוטין את תחושת הכאב באזור הטיפול. אתם תהיו ערים, תשמעו אותנו, אבל לא תרגישו כאב חד. מה שכן מרגישים זה לחץ קל או רטט עדין בזמן העבודה. תחושת לחץ אינה כאב, וחשוב להבדיל ביניהם.
למטופלים שמתמודדים עם חרדה דנטלית משמעותית אנחנו מציעים סדציה הכרתית (טשטוש), שמרגיעה את הגוף ומאפשרת לעבור את ההליך בשלווה כמעט בלי תחושת זמן. אין סיבה אמיתית לכאב, וגם אין סיבה לעבור את זה במתח. הרמת רצפת הסינוס היא הליך שאפשר לעבור בנוחות מלאה, וזו בדיוק הגישה של השתלת שיניים ללא כאב ברעננה שמובילה המרפאה.
שלב אחר שלב – מה קורה בפועל
שקיפות מרגיעה יותר מכל הבטחה. אז הנה מה שקורה במהלך הרמת רצפת הסינוס, בלי לייפות ובלי להפחיד.
שלב א, גישה. אחרי האלחוש יוצרים גישה עדינה אל הסינוס. בגישה פתוחה פותחים חלון קטן בדופן הצדדית של הלסת. בגישה סגורה ניגשים דרך הרכס עצמו, באותו מקום שבו ייכנס השתל.
שלב ב, הרמת הקרום. זה החלק העדין ביותר. מפרידים בזהירות את קרום הסינוס, שנקרא גם הממברנה השניידריאנית, מרצפת העצם ומרימים אותו כלפי מעלה. כך נוצר חלל פנוי ובטוח מתחת לקרום.
שלב ג, מילוי וסגירה. לחלל החדש מכניסים את חומר השתלת העצם בלסת עליונה, מהדקים אותו במידה הנכונה, וסוגרים את הרקמה בתפרים מדויקים. מכאן מתחיל תהליך הריפוי שבו הגוף הופך את החומר לעצם חיה.
איזה חומר עצם משתילים, ומה ההבדל
חומר העצם אינו "חתיכת עצם" שמוחדרת ונשארת. הוא פיגום זמני. הגוף מזהה אותו, חודר אליו בכלי דם ובתאים בוני עצם, ובהדרגה מחליף אותו בעצם עצמית חזקה. סוג החומר נבחר לפי המקרה, ולכל אפשרות יש מקום משלה.
עצם עצמית – מתי זה מתאים
עצם עצמית (Autograft) נקצרת מהמטופל עצמו, לרוב מאזור סמוך בפה. היתרון הגדול שלה הוא שהיא מכילה פקטורי צמיחה ביולוגיים מעולים שמאיצים בנייה. החיסרון הוא שהיא דורשת אתר קצירה נוסף, כלומר אזור שני שצריך להחלים. לכן שומרים אותה לרוב למצבים שבהם היתרון הביולוגי שלה באמת משנה.
תחליפי עצם – מתי זה מתאים
תחליף עצם דנטלי הוא הפתרון הנפוץ והנוח ברוב המקרים. יש חומר קסנוגנטי, שמקורו גרמי מבעלי חיים ועובר סטריליזציה ועיבוד קפדני עד שנשאר ממנו רק שלד מינרלי בטוח. ויש חומרים סינתטיים מתקדמים. שני הסוגים מציגים שיעורי הצלחה מצוינים בבניית עצם בלסת עליונה, וללא צורך באתר ניתוח נוסף בגוף. ההחלטה איזה חומר מתאים לכם תתקבל בייעוץ אישי.
זמן החלמה אחרי הרמת סינוס – מה לצפות

ההחלמה הרבה יותר נינוחה ממה שרוב האנשים מדמיינים. רוב המטופלים מופתעים לטובה.
בימים הראשונים, יום עד שלושה, ייתכנו נפיחות בלחי, רגישות קלה באזור ולעיתים שטף דם קל. הנפיחות לרוב מגיעה לשיא ביום השני או השלישי ואז יורדת. לפעמים מופיע דימום מהאף קל במעבר משכיבה לישיבה, וזו תופעה נורמלית שאינה צריכה להבהיל.
בשבועות הראשונים הרקמה הרכה מתאחה ומתייצבת, וההרגשה משתפרת בהדרגה. כדי להקל על נפיחות אחרי הרמת סינוס כדאי להניח קומפרסים קרים על הלחי בשעות הראשונות, לישון עם הראש מורם מעט, ולהימנע ממים חמים מאוד באזור. זמן החלמה אחרי הרמת סינוס משתנה מאדם לאדם, אבל הכיוון תמיד אחד – למטה ולשיפור.
מה אסור לעשות אחרי הרמת סינוס
החלק הזה קריטי, ואני מבקש לקרוא אותו פעמיים. ההצלחה של ההליך תלויה בשמירה על יציבות לחצי האוויר באזור הפנים בשבועות הראשונים. שינוי לחץ פתאומי עלול לקרוע את קרום הסינוס או להזיז את גרגירי העצם לפני שהספיקו להיקלט.
לכן חל איסור מוחלט לקנח את האף. אם צריך, נגבו בעדינות בלבד ובלי לחיצה. התעטשות נעשית בפה פתוח כדי לא לבנות לחץ. טיסות מוגבלות לרוב למשך שבועיים עד שלושה, כי שינויי הלחץ במטוס חדים מאוד. כדאי גם להימנע מפעילות גופנית עצימה, מהרמת משקלים ומהתכופפות חדה עם הראש כלפי מטה.
כל מטופל אצלנו מקבל הנחיות אחרי הרמת סינוס מסודרות וכתובות, לא בעל פה בלבד. ההנחיות האלה הן חלק מהטיפול בדיוק כמו הניתוח עצמו, ומילוי שלהן הוא מה שמגן על העבודה שנעשתה.
מתי חוזרים לעבודה
זה תלוי בסוג העבודה שלכם, ולא בתחושה כללית.
עובדי משרד שלא מבצעים מאמץ פיזי יכולים לרוב לחזור לשגרה תוך 24 עד 48 שעות, בתנאי שהם מרגישים בנוח עם נפיחות אפשרית. אין סיבה אמיתית להישאר בבית שבוע אם העבודה יושבת ורגועה.
מי שעובד בעבודה פיזית קשה, מרים משאות, או נמצא בסביבה מאובקת, צריך להמתין בין חמישה לשבעה ימים. מאמץ פיזי מעלה לחץ באזור, ואבק בסביבה מנותחת מזמין בעיות. ההמתנה הקצרה הזו מאפשרת לאזור איחוי ראשוני בטוח, וזו השקעה משתלמת אחרי ניתוח הרמת סינוס.
מתי אפשר לבצע את השתלים
אם בוצעה הגישה הדו שלבית, צריך לתת לגוף זמן. חומר העצם המלאכותי לא הופך לעצם חיה בן לילה. הגוף צריך לחדור אליו, להמיר אותו בהדרגה, ולבנות עצם יציבה ומיושרת ביולוגית שתחזיק את השתל.
הטווח המקובל הוא המתנה של כ-6 עד 9 חודשים לפני החדרת השתלים בלסת עליונה. זה נשמע הרבה, אבל זה הזמן שבו נקבעת איכות הבסיס.
סבלנות בשלב הזה אינה עיכוב, היא ביטוח. בדיקה תקופתית ומעקב הם המפתח לקליטת שתל בריאה. מטופלים שלוחצים להקדים את השתל לפני שהעצם בשלה מסכנים את כל ההשקעה. בעבר נהגו למהר ולשלם בכישלונות. כיום אנחנו יודעים שהמתנה מבוקרת היא מה שהופך את הרמת סינוס לבסיס שמחזיק שנים.
סיכונים, סיבוכים ומתי לפנות מיד
שקיפות אמיתית כוללת גם את מה שעלול להשתבש. לא כדי להפחיד, אלא כדי שתדעו לזהות.
הסיבוך השכיח ביותר הוא קרע זעיר בקרום הסינוס במהלך הניתוח. זה קורה, וזה לא אסון. רופא מנוסה מזהה זאת מיד ומטפל בו במקום, לרוב באמצעות הנחת ממברנה נספגת מיוחדת שאוטמת את האזור ומאפשרת לבנייה להמשיך כרגיל.
יש סימני אזהרה שמחייבים יצירת קשר מיידי עם המרפאה – חום גוף מוגבר, כאב שהולך ומתגבר במקום להתאזן עם משככי כאבים, נפיחות קיצונית שמתפתחת אחרי כמה ימים במקום לרדת, או הפרשה מוגלתית מהאף. גם דימום מהאף אחרי הרמת סינוס שלא נרגע אלא מתעצם מצדיק בדיקה.
נטילת אנטיביוטיקה אחרי הרמת סינוס בדיוק לפי המרשם היא קו ההגנה מפני זיהום בחלל הסינוס. אל תפסיקו אותה באמצע כי "הרגשתם טוב". סיום מלא של הקורס הוא חלק מהבטיחות.
סינוסיטיס, אלרגיות, עישון וסוכרת – מי באמת מתאים
ההיסטוריה הרפואית הכללית שלכם משפיעה ישירות על סיכויי ההצלחה של בניית העצם. לכן אנחנו שואלים עליה לעומק לפני שמתחילים.
מי שסובל מסינוסיטיס כרונית או מאלרגיות עונתיות חריפות צריך להגיע למצב סינוסים מאוזן ויציב לפני ההליך. לפעמים נשתף רופא אף אוזן גרון כדי לוודא שהסינוס שקט. סינוס דלקתי הוא לא הזמן לבנות בו עצם.
עישון מסיבי הוא גורם סיכון בולט. הוא פוגע באספקת הדם לרקמות הריפוי ומעלה משמעותית את אחוזי הכישלון של קליטת השתל ובניית העצם. סוכרת לא מאוזנת מעכבת החלמה ומזמינה זיהומים, בעוד שסוכרת מאוזנת היטב מפחיתה את הסיכון הזה ניכרות.
בריאות הפה הכללית היא חלק משמירה על הבריאות בגיל המבוגר, ולא נושא נפרד. כפי שמדגיש משרד הבריאות בנושא בריאות דנטלית בגיל השלישי, למחלות סיסטמיות ולמחלות חניכיים יש השפעה ישירה על בריאות הלסת והשיניים, וחשיבותה של תחזוקה דנטלית כוללת רק עולה עם הגיל. לכן הערכת התאמה להשתלת עצם בלסת עליונה תמיד מתחילה בתמונה הרפואית המלאה.
כמה עולה הרמת סינוס ומה משפיע על המחיר
אין מחיר אחיד, וכל מי שנוקב במספר אחד לפני שראה את הלסת שלכם פשוט מנחש. הטיפול אינדיבידואלי, והעלות נגזרת מהמקרה הספציפי.
הגורמים שמשפיעים ישירות על המחיר ברורים. סוג ההליך – הרמת סינוס פתוחה מורכבת ויקרה יותר מהרמה סגורה. כמות חומר העצם הנדרשת ומקורו, כאשר תחליף עצם דנטלי איכותי משפיע על העלות. הצורך בטיפולים נלווים, ומידת המורכבות האנטומית של הלסת שלכם.
הפילוסופיה שלנו במרפאת ד"ר הולדר היא בטיחות מקסימלית ושימוש בחומרים האיכותיים בשוק הכירורגי. אתם, המטופלים, נמצאים במרכז תשומת הלב שלנו, ולכן אתם מקבלים תוכנית טיפול מפורטת ושקופה מראש, בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות. כדי לדעת מה נכון עבורכם, ומה הצורך המדויק שלכם, יש להגיע לייעוץ אישי הכולל הדמיה תלת ממדית ובדיקה קלינית מקיפה. זו הדרך היחידה לתת תשובה אמיתית.
האם כל מי שצריך שתל בלסת העליונה חייב הרמת סינוס?
לא. ההרמה נדרשת רק כשגובה העצם מתחת לסינוס אינו מספיק לעיגון בטוח של השתל. יש מטופלים עם עצם תקינה בלסת עליונה שמתאימים להשתלה ישירה. הבדיקה היחידה שמשיבה על שאלה זו היא צילום CT תלת ממדי.
כמה זמן בין הרמת הסינוס לשן הקבועה?
בגישה הדו שלבית, תהליך בניית העצם אורך כ-6 עד 9 חודשים. לאחר מכן מוכנסים השתלים, ולהם יש תקופת קליטה משלהם לפני שמניחים את הכתר הסופי. מדובר בתהליך שמשך הכולל שלו עשוי להיות קרוב לשנה עד שנה וחצי, תלוי בפרטי המקרה.
האם אפשר לעשות הרמת סינוס משני הצדדים בו זמנית?
מבחינה כירורגית, כן. ועושים זאת במקרים מסוימים כדי לחסוך זמן טיפול כולל. עם זאת, ההחלמה ממרפאת סינוס דו-צדדית מאתגרת יותר מבחינה תפקודית – אוכלים, שותים ונושמים בצד אחד בלבד. הרופא מחליט לפי מידת המורכבות ומצבכם הכללי.
האם הרמת סינוס משפיעה על הנשימה או על הסינוסים שלי?
לא בטווח הארוך. הרמת הקרום מנצלת את נפח חלל הסינוס הקיים, אך לא חוסמת אותו ולא משנה את תפקוד הנשימה. בתקופה שמיד אחרי הניתוח עשויה להיות תחושת גודש קל, שחולפת ככל שהנפיחות יורדת.
האם ניתן לבצע שיקום פה מלא עם הרמת סינוס?
כן. הרמת סינוס היא לעיתים קרובות שלב מוקדם בתוך שיקום פה מלא בשיטת All-On-4 או בשיקומים נרחבים אחרים בלסת העליונה. המטרה הסופית היא להעניק לכם יציבות מלאה ותפקוד נוח לשנים רבות.
הרמת סינוס היא הכנה כירורגית שקולה ומתוכננת שמאפשרת השתלת שיניים בלסת עליונה גם כשהעצם הקיימת אינה מספיקה לבדה. ההליך מבוצע תחת אלחוש מקומי, ולמי שחושש – גם תחת סדציה הכרתית. ההחלמה סבירה ומנוהלת, ובתנאי מעקב נכון, בניית העצם שנעשית מהווה תשתית שמחזיקה שתלים לאורך שנים רבות. כמו בכל טיפול שיניים מורכב, ההצלחה מתחילה בתכנון מדויק ובתקשורת פתוחה בין הרופא למטופל. אם אתם שוקלים השתלת שיניים בלסת העליונה ורוצים לדעת האם הרמת סינוס רלוונטית עבורכם, הדרך הנכונה היא ייעוץ אישי עם ד"ר יצחק הולדר במרפאה ברעננה הכולל הדמיה תלת ממדית ובדיקה קלינית.
רוצים לדעת אם אתם מתאימים לשתל בלסת העליונה?
הגיעו לייעוץ ראשוני במרפאת ד"ר הולדר ברעננה. נבצע צילום CT תלת ממדי, נבדוק את מצב העצם שלכם, ונסביר בדיוק מה הצורך – ומה השלבים הבאים.
על הכותב
ד"ר יצחק הולדר הוא מנהל מרפאת ד"ר הולדר ברעננה ומומחה להשתלות שיניים, פריודונטיה ושיקום הפה, עם ניסיון של למעלה מ-30 שנה ברפואת שיניים. הוא בעל תואר שני בפריודונטיה מאוניברסיטת מישיגן, וממובילי גישת רפואת השיניים הטוטלית – טיפול מקיף תחת קורת גג אחת, מתוך תפיסה שהמטופל נמצא במרכז. הפילוסופיה שמנחה אותו פשוטה – אין סיבה אמיתית לכאב, ולכל מטופל מגיע מקום בטוח ושקט לטיפול.

